#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כב. 1 האם מטבילים לקודש בסל וגרגותני, והאם מטבילים כלי טמא בכלי טמא?	"לרב אילא שסובר טעם האיסור להטביל כלי בתוך כלי משום חציצה גם בסל וגרגותני אסור, אבל לרבא שסובר גזירה משום כלי שאין בפיו כשפופרת הנוד, בסל וגרגותני זה לא שכיח ומותר. וכן נחלקו בזה תנאים ת&quot;ק התיר ואבא שאול אסר.<p dir=""rtl"">עוד התיר רבא להטביל כלי טמא בתוך כלי טמא אף שאין בו כשפורפרת הנוד מיגו שמועיל טבילה לו מועיל למה שבתוכו (ע' רש&quot;י ותוס' האם התיר רבא גם לקודש).</p>"	חגיגה כב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כב. 2 מדוע התירו להטביל כלי בתוך כלי בתרומה אף שאסרו בקדש?<p dir=""rtl"">[והאם זה לכו&quot;ע שאסור להטביל לקדש?]</p>"	"תרומה אין מקבלים מע&quot;ה שאין לחוש לאיבה שנותן לע&quot;ה חברו ולכן כל הנידון הוא לחברים והם יודעים להקפיד {לר' אילא שלא יהיה כובדו של כלי חוצץ, לרבא שיהיה בפיו כשפורפרת הנוד}. מה שאין כן בקודש סובר ר' יוסי שע&quot;ה נאמן שחוששים לאיבה כדי שלא יהיה כל אחד הולך ובונה במה לעצמו ולכן אם החברים יטבילו ע&quot;ה גם יטביל ואנן מקבלים מממנו. <p dir=""rtl"">[למאן דפליג על ר' יוסי ולא חושש לאיבה אף בקודש אין מקבלים ואם כן חברים יכולים להטביל כלי בתוך כלי. אמר רב פפא כמאן מקבלינן האידנא סהדותא מעם הארץ כמאן כרבי יוסי.]</p>"	חגיגה כב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כב: 1 האם חברים שואלים כלים מע&quot;ה?	סתם כלי מתכות שיש להם טהרה במקוה שואלים ומטבילים, לכן אמרו ב&quot;ש (והודו להם ב&quot;ה לבסוף) שאין צמיד פסיל של ע&quot;ה מועיל אלא על כלי חרס ואוכלים ומשקים שאינו משאילם לחבר אבל לא על כלי מתכות [ואין לומר שיזה עליהם ג' וז' שאין משאילים כלי לז' ימים].	חגיגה כב:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כב: 2 האם ע&quot;ה נאמן על טבילה של כלים ושל אדם [האם נאמן על הזאה, על פירות שלא נטמאו]?	"לאביי בהזאה אין מזים עליו עד שיעשה ג' וז' לפנינו ומתוך חומר שהחמרת עליו בתחילתו הקלת עליו בסופו ומאמינים לו על הטבילה.<p dir=""rtl"">רב אמר על טבילת כלים אם אומר שלא טבל כלי בתוך כלי נאמן, אבל אם אומר שטבל רק היה פתוח מכשפורפרת הנוד אינו נאמן, וכן תניא גבי פירות נאמן לומר לא הוכשרו, אבל אינו נאמן לומר הוכשרו אבל לא נטמאו.</p>"	חגיגה כב:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כב: 3 'אחורים ותוך ובית הצביטה לתרומה אבל לא לקודש' מה הדין הנאמר בהם?&nbsp;&nbsp;מהו בית הצביטה?<p dir=""rtl"">מהו קדשי הגבול המוזכרים בבריתא 'כל הכלים אין להם אחורים ותוך אחד קדשי המקדש ואחד קדשי הגבול'?</p>"	"בתרומה כלי שנטמא אחוריו במשקים אחוריו טמאים אוגנו אזנו וידיו טהורין, אבל נטמא תוכו הכל טמא (מה שאין כן בקודש לעולם הכל טמא).<p dir=""rtl"">בית הצביטה - רב יהודה אמר שמואל הינו מוקם שצובטים בו (שאוחז בו ומשיטו לאחר) כדכתיב &quot;ויצבוט לה קלי&quot;. רבי אסי אמר ר' יוחנן מקום שנקיי הדעת צובעין (מטבילים האוכל בחרדל או בתבלין).</p><p dir=""rtl"">קדשי הגבול - אין לפרש תרומה שהרי בזה אמרינן שיש להם, אלא חולין שנעשו על טהרת הקודש שכל השש מעלות הראשונות המוזכרות במשנה נאמרו אף בחולין שנעשו על טהרת הקדש.</p>"	חגיגה כב:		
